Indicators on spam You Should Know

הערה: תודה למגיב/ה שהביא/ה בפניי את הלינק לגרסה המתורגמת של המאמר.

עמודת ״שיעור הלוואות בפיגור״ מציינת כמה הלוואות לא עמדו בתשלומיהן עד היום. הוא לא מציין מהו ההפסד בפועל (שהוא קטן יותר, כי ההלוואות האלו כן שילמו חלק מהחוב עד שנכנסו לפיגור), והוא גם לא מציין מה יהיה שיעור ההפסדים לאורך זמן, כי אנחנו לא יודעים לחזות את העתיד.

העברות למשקי בית אחרים הן מתנות. לא רק מתנות לחתונה - גם כשעוזרים בקניית דירה או בתשלום לחתונה זו מתנה.

הגרף של מרכז טאוב מעניין במיוחד כי מעבר להוצאה הכספית על צריכה, הוא כולל את כל ההוצאות של משק הבית.

הריבית ההתחלתית היא הריבית הממוצעת שגובה אי-לון על כל ההלוואות באותה שנה.

בעקרון הטיעון הוא כזה: ״אם השוק חופשי ותחרותי, ולכולם יש מידע מספיק, אז הצרכנים יבחרו את המוצרים הכי טובים עבורם״.

בניית מודל כזה והתאמתו לציבור הלווים לוקחת זמן ומקצועיות, וכאן אנו מגיעים לניתוח של הלוואות עמיתים כנכס להשקעה.

חובות כוללים: אוברדרפט (מינוס בבנק), הלוואות מהבנק, מכרטיסי אשראי ואחרים, תשלומים בכרטיסי אשראי שעוד לא שילמתם על מוצרים שקניתם ומשכנתא.

Nevertheless, I thought this matter can be of fascination to viewers of much more than just Hebrew, so here goes...

יש משהו בטענה הזו. מס הכנסה בישראל מקבל בעיקר נתונים על הכנסה, לא על נכסים.

 את החלק השני פותח קרנגי בהצבת השאלה שעבורה לדעתי נכתב המאמר. קרנגי אומר (בפרפרזה), "אם אנו מסכימים שאי שוויון בהכנסות והצטברות עושר רב בידי מעטים הוא חוק טבע והוא טוב במהותו, מה עלינו לעשות עם כל הכסף שנוצר?".

מרבית הסטרט-אפים לדוגמא (אם לא כולם) היו מדורגים כחברות ״זבל״ אם website היו מנפיקים אג״ח. לכן הן אינן מנפיקות אג״ח ובפועל מרבית האנשים אינם יכולים להשקיע בסטרט-אפים.

למי שלא מכיר את הרעיון, הוא די פשוט - אנשים (לווים) אשר מעוניינים בהלוואה מגישים בקשה באתר כולל מילוי פרטים אישיים ופירוט על ההלוואה.

מה מעניין בכל הנושא הזה? ובכן, שני המוצרים כביכול זהים, אבל קרן פנסיה זולה יותר. משמעותית. ואע״פ שקרן פנסיה זולה יותר, אנחנו רואים כספים רבים שמושקעים בקופות גמל כל שנה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *